מאמר בעניין האזנת סתר

תוכן עניינים

חוק יסוד כבוד האדם – זכותו הטבעית של הפרט לפרטיות:

ג'ון לוק בנה מושג הנקרא "חוזה חברתי". בתפיסתו של ג'ון לוק, כעולה ממאמרים שמסקרים את דעותיו, הרי שהחוזה החברתי הנ"ל, נערך לפי הסכמות בין חבר בני אדם, המסכמים בניהם, את גבולות אחריותו של כל אחד בהתאם למעשיו, היינו: המותר והאסור, ומה מידת ההגנה על זכויותיו של כל אחד מאותה קבוצה. יוזכר כי ההסכמות הן אלה אשר נותנות את הלגיטימציה לאנשי הקבוצה לפעול לצורך מיצוי זכויות, או לסכל פגיעה בזכויות.

החוזה החברתי נבנה במטרה לשמור על זכויות יסוד הנראות חשובות בעיני אותה קבוצה. כמו כן, נקבע כי בהתאם להסכמות אלה, כל האנשים בני חירות הם, אוטונומיים ועצמאיים. במילים אחרות, ההסכמה כללה מעין חוק ברור, שלפיו אין פוגעים בחירותו של האדם, בפרטיותו וברצונו – בניגוד לרצונו המשתקף מתוך אותו חוזה חברתי

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קובע את התנאים המתירים פגיעה בזכויות המוגנות בגוף החוק, כך, קובע החוק כי הפגיעה בזכויות יסוד תהיה אפשרית כאשר היא תואמת את מערכת הנורמות והערכים אשר המדינה מעוניינת בקידומם, כגון: שמירה על בטחון הציבור, גילוי עבירות, סיכול פגיעה בחפים מפשע או באזרחים.

מכאן אנו למדים, כי הפגיעה בזכות יסוד צריכה לשרת מטרה חיובית וחיונית באותה מידה, לפי חוק ההולם את ערכיה של המדינה. רואים אנו כי בפסיקה רחבה, ראו בתי המשפט כי הזכות לפרטיות הינה זכות עליונה, שאין לפגוע בה אלא בהתאם להוראות החוק או כאשר הנפגע הוא עצמו מסכים לפגיעה הנ"ל.

דוגמא לכך, ניתן למצוא בפס"ד רעפ 10141/09 ‏ אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל, דנו השופטים, בשאלה אשר התעוררה שלפיה, האם הסכמה יכולה לשמש מקור סמכות לעריכת חיפוש, הגם שהדברים אינם קבועים בחוק. החוק בכל הנוגע לחיפושים, שותק בעניין זה, ואינו מציין את הסכמת האדם כמקור סמכות לעריכת חיפוש על גופו, בכליו, הן פנימי והן חיצוני. לפיכך, ובראיה פוזיטיביסטית מצאו השופטים איזון, והכשרה ללקונה שקיימת בחוק, והקובעת, כי אין פוגעים בזכותו של אדם לפרטיות, אלא אם הדבר נאמר בצורה מפורשת בחוק, והדבר הנ"ל נובע, בין היתר, מהצורך לרסן את כוחה של הרשות המנהלית, אל מול כוחו הדל של האזרח. אולם בגישתו הפוזיטיביסטית, של בית המשפט, מצא את האיזון, שלפיו, ככל שפגיעה פחותה יותר, ובמקרה הספציפי, נקבע ככל שההסכמה היתה כנה ואמתית, היא יכולה להוות תחליף לדרישת החוק בסעיפים מסויימים.

ע"פ המוסכמות במשטרים דמוקרטיים, כל אדם הינו אישיות עצמאית, אחראית, ולו הזכות המוחלטת להחליט על גופו, על רכושו, ובין היתר, על פרטיותו, במובן, של כמות המידע שהוא מעוניין לשתף בה צד ג'. בהתאם למוסכמות אינסטינקטיביות אלה, חוקקו חוקי יסוד שמטרתם להבהיר מה מידת זכות זו. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, רואה באדם כאישיות עצמאית כאמור אשר לה זכות לשמור על הפרטיות בחיים האישיים – ואף קובע איסור לחדור לחייו של האדם בלי הסכמתו.  

לפיכך, הרי שהזכות לפרטיות עוגנה כבר במעין חוזה חברתי – עובר לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואף עובר לחקיקת חוקים אחרים המסדרים זכויותיהם של האנשים לפרטיות, במתכונת של חוקים, המגדרים גבולות ברורים לזכות זו.

"בדברים  שנשא בטקס מינויו למשנה לנשיא בית המשפט העליון (כתוארו דאז), נתן א' ברק ביטוי למגמה זאת:

" חוק- היסוד הוא מסמך משפטי, הקובע אורחת חייה של מדינת ישראל. ביסוד "כבוד-האדם" מונח איפוא הכבוד שיש ליתן לקיומו של האנוש בתור שכזה, ולכושר הבחירה וההכרעה שלו. האדם אינו אמצעי אלא מטרה. מכאן שכבוד – האדם הוא שוויון בין בני – האדם; כבוד- האדם הוא שמו הטוב של האדם; כבוד האם הוא האוטונומיה  של הרצון הפרטי.

כבוד – האדם עשוי להתנגש באינטרסים של טובת הכלל. כיצד תוכרע התנגשות זו? הדרכתו של חוק- היסוד היא מועטה. כאן בא תפקידו העיקרי של בית-המשפט העליון. זו האחריות המיוחדת המוטלת עליו. יהא עלינו לעצב אמות מידה חוקתיות ועקרוניות לפתרון המתח הפנימי בין מרכיביו של כבוד –האדם וזכויות יסוד מוגנות אחרות, ובין העקרון של כבוד-האדם כפרט והאינטרס של הכלל.   

 

מדבריו של כב' הנשיא ברק, עולה כי הגם שהחוק אינו נותן פתרון ברור להתנגשויות בין זכויות הפרט לבין זכות הציבור להגנה (האינטרס הציבורי), חיסרון זה בחוק מטיל על בית המשפט את האחריות המיוחדת הזו, לערוך איזון ראוי בין זכותו של הפרט לפרטיות, כפי שהיא משתקפת מתוך חוק יסוד כבוד האדם, לבין זכות הקבוצה להגנה על האינטריס שלה, הגם שהדבר תלוי בפגיעה בזכותו של הפרט שהוא חלק מאותה קבוצה. הכל כאמור בהתאם להסכמה הכללית שנערכה בין כל חברי הקבוצה עת חוקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

 

חוק האזנת סתר נחקק בשנת 1979, ויחד עם חוק הגנת הפרטיות, יצר מעין הגנה ברורה, אינהרנטית ועקבית על זכותו של האדם, שלא יצטטו לשיחותיו ו/או לא יפגעו בפרטיותו.

סעיף 1 לחוק האזנת סתר (הגדרות):

 "האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר;"

  "האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

מן הראוי לציין, כי הצעת החוק הראשונה שנועדה להסדיר את נושא האזנות הסתר

התוכן המופיע בספרות המדעית אשר מסקרת את חוק האזנת סתר, מדגיש את נושא קביעת המנגנונים המסדירים את עניין האזנות סתר כראיה קבילה. החוק קובע נסיבות כדי לתת תוקף לראיות משפטיות שנקלטו דרך פגיעה בזכות הזולת לפרטיות, באמצעותם של מכשירי הקלטה או בכל אמצעי אחר המוגדר כי האזנת סתר.

חוק זה, בא להגדיר את המסגרת שבה ראיה שנקלטה דרך ביצוע האזנת סתר, תקבל את ההרשאה להיכלל בין שאר הראיות הקיימות בתיק החקירה. כמו כן, ובאותה מידה, חוק זה נותן הגדרה מבוססת הקובעת מהי הדרך הבלתי קבילה לאיסוף ראיה שנקלטה באמצעות ביצוע האזנת סתר כהגדרתה בחוק.

הרקע לחקיקת חוק האזנת סתר, כעולה מדברי ההסבר לחוק, הינו הגנה על צנעת הפרט על ידי קביעת סנקציה פלילית, למי שמנסה לפגוע בה. כמו כן, עולה נקבע כי גם השימוש בתוכן ההאזנה בידיעתו שמדובר בהאזנה פסולה אשר הושגה דרך אינוס צנעתו של קורבן העבירה.

הגם שלפי דברי הח"כים שדנו בהצעת החוק, כי רוב האזנות הסתר המבוצעות על ידי הרשויות נועדו למטרות ביטחוניות ותו לא, אולם היתה הסכמה כמעט מלאה כי דין העניין להיות מוסדר בחקיקה ראשית, אשר תקבע את גבולות הגזרה שבה פועלות הרשויות לשם עריכת האזנות סתר כנגד אזרחים או כנגד גורמים עוינים למשטר השולט במדינה.   

כפועל יוצא, הוא כי חקיקת חוק האזנת סתר באה על רק הצורך החיוני, בהסדרת תחום הפעלת אמצעים לשם עריכת האזנות סתר – תוך שמירה על זכותו הבסיסית של האזרח לפרטיות. האיזון הנערך במסגרת החוק, נועד להסדיר סוגיה זו, וליתן פתרון לערכים מתנגשים כאמור לעיל.

הווה אומר, כי החקיקה נועדה לשם בניית מאזן בין הגנה על פרטיות האדם לבין הצורך בהגנה על בטחון החברה הכללית, תוך ביצוע חיובי של יסודות החוק וחיזוק המשילות לשם שמירה על ערך עליון של שמירה על שלום הציבור.

החוק אינו נותן יד חופשית לרשויות החוק לפעול לביצוע האזנות סתר, הגם שהן פועלות בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק עצמו. עם זאת, נקבע כי על בית המשפט להבטיח כי ביצועה של האזנת סתר נועד לשמירה על בטחון הציבור, ולשם הגנה על אינטרס חשוב מאשר הזכות לפרטיות של אותו אדם, תוך עריכת איזון מיטבי לבין שתי הזכויות והכל תוך נימוק החלטה זו.

ראה ג׳ לוק על הממשל המדיני (מאגנס, תשי״ט)

 ראו:  יהונתן גינת "התחולה החוץ־טריטוריאלית של זכויות האדם וגבולותיו של חוק האזנת סתר"  

  הפרקליט מב, חוברת ג'

 ראו לעניין זה: אורן גזל "פגיעה בזכות יסוד "בחוק או לפי חוקמשפט וממשל   381

ראו לעניין זה סע' 25 לפסק הדין:

  "ההסכמה לביצוע החיפוש יכולה גם לשמש תחליף לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה   

   בהתאם לסעיף 25(1) לפקודת סדר הדין הפלילי."

 שם ה"ש 6.

 א' ברק "בית המשפט העליון ואמון הציבור" בתוך מבחר כתבים (ח' ה' כהן וי זמיר עורכים, תתש"ס,   

   כרך א') 965, 967, 968.

  גדי אשד  ""אוזניים לכותל": האזנות סתר בעידן החדש" משפט וצבא. (להלן:"אוזניים לכותל")

 ע"פ 4211/91 מ"י נ' עלי אל מצרי ואח', פ"ד מז (5) 624. 

בברכה

מוחמד זחאלקה, עו"ד

שלח הודעה
שלום,
איך אוכל לעזור?