חלוקת דיבידנד כפויה, מה ההשלכות הפליליות?
לאחרונה החלה מס הכנסה להגיש כתבי אישום נגד נישומים, בעבירה של אי ניכוי מס לפי סע' 218 לפקודת מס הכנסה, וזאת בשל אי העברת המס מחלוקת דיבדינד כפויה שבוצעה על ידי מס הכנסה עצמה, וכל זאת באופן רטרואקטיבי:
"אחריות כבדה מוטלת על מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם"
כתב האישום אמור לפרט את העובדות הרלוונטיות המקימות את יסודות העבירה. (ראו סע' 85 לחסד"פ, וכן ראו בע"פ 7150/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2008), בפסקה 35 לפסק הדין)
" לאופן בו מנוסח כתב האישום ישנה השפעה מהותית על יכולתו של הנאשם להתגונן מפני האישומים נגדו". ברע"פ 9718/04 מדינת ישראל נ' טאלב נואורה (פורסם בנבו, 2007, להלן: עניין נואורה), קבע כב' השופט א' רובינשטיין (בפסקה ט לפסק דינו):
"ככלל על כתב האישום לכלול בפרק העובדתי את היסודות העובדתיים המקימים את העבירה והרלבנטיים להרשעה, ובכלל זה עובדות המעוגנות בראיות נסיבתיות שמכוחן יתבקש בית המשפט לקבוע את קיומן של העובדות המהוות את העבירה."
תיקון 235 לפקודת מס הכנסה (להלן: "התיקון"), אשר בוצע במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016, תוקן סעיף 77 לפקודת מס הכנסה (להלן: ("הפקודה") בדבר סמכות המנהל, בתנאים מסוימים, לנהוג ברווחים של חברת מעטים אשר לא חולקו כאילו חולקו בתור דיבידנד.
כאמור, התיקון הנ"ל, מעניק סמכות רטרואקטיבית בשנים, ופקיד השומה יכול לכפות חלוקת דיבידנד רטרואקטיבית. אולם סמכות זו, היא רק בתחום המיסויי אזרחי.
מכאן כי, לדעתנו אין כל הוראה בחוק אשר לפיה יהא ניתן להעניש נישום בגין חלוקת דיבידנד רטרואקטיבית עובר לכניסת תיקון 235 לתוקף, וזה אף נוגד את העיקרון הטבעי, ועיקרון החוקתיות, שלפיו אין מענישים אלא אם מזהירים; וראו הוראות חוק העונשין.
בהתאם לעמדת רשות המיסים היא מבקשת לקבוע תקדים מסוכן מאוד, ונוגד את עיקרון החוקתיות, כאשר באה היא ומייצרת יש מאין עבירה – ואף מחילה אותה לאחור;
בהתאם לטיעון זה לעמדתנו מן הראוי שכתבי אישום אשר הוגשו בגין עבירות אלו, יבוטלו, וכי רשות המיסים תחדל מניסיונה לייצר תקדים מסוכן של האשמת אנשים ללא אזהרה כלשהי בניגוד להוראות חוק העונשין.
